כלל-חברה לביטוח בע"מ נ' עמר סולומון (שלמה)

החלטה

1.המשיב תובע את המבקשת בבימ"ש השלום בקרית גת לפיצויו, בעילת פלת"ד, בגין נזקי גוף שנגרמו לו עפ"י טענתו בתאונה שנגרמה שעה שירד ממשאיתו ונפל תוך כדי כך על הכביש.

המשיבה חולקת על עצם חבותה שכן על פי טענתה נסיבות התאונה לא היו כמתואר על ידי התובע ולא היתה זו כלל "תאונת דרכים" כמובנה בחוק הפלת"ד.

ביהמ"ש קמא נפנה בתחילה לברר את סוגיית ה"חבות הפלתדי"ת".

במסגרת זו העידו התובע ועדיו. כמו כן בגדרו של הסדר דיוני הגישה הנתבעת (המבטחת) תצהיר עדות ראשית מטעמה של פקידת סוכנות הביטוח של התובע בפניה הגיש את טופס התביעה.

ב"כ התובע ביקש את ביהמ"ש לצוות על הנתבעת לגלות את מסמכי החקירה שנערכו לתובע ולפקידה הנ"ל ע"י החוקר מטעם חברת הביטוח. בקשתו זו הוגשה זמן רב לאחר שנשלמו עדויות התובע והפקידה.

ביהמ"ש קמא נעתר לבקשה – ועל כך הוגשה בקשה זו שבפני לרשות ערעור על אותה ההחלטה.

לטענת המבקשת (הנתבעת) המדובר במסמכים המהווים חלק מחומר החקירה שנערך על ידה כחומר הכנה לקראת בירור התביעה ועל כן מסמכים אלה חסויים – ואין מקום להורות על גילויים.

2.לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיב על נספחיהם – איני מוצא מקום להיעתר לבקשה.

החלטת ביהמ"ש קמא מתייחסת לשני מסמכים.

האחד, הגרסה שמסרה הפקידה הנ"ל לחוקר מטעם הנתבעת.

משבחרה הנתבעת, מיוזמתה, להגיש תצהיר עדות ראשית של אותה הפקידה ביחס לנסיבות בהן מילא התובע בפניה את טופס התביעה ומשנחקרה הפקידה בחקירה נגדית על אותו התצהיר – אין הצדקה שבדין או שבסברה לטעון לחסיון גרסה קודמת שמסרה אותה העדה ביחס לאותם האירועים.

אדרבא, חיסוי שכזה, אם ינתן, ישים לאל את תכלית היסוד של ההליך המשפטי – לאמור, חשיפת העובדות והנתונים הדרושים לקביעת ממצאי מהימנותו של עד שהובא למסור עדות על ידי בעל דין המתנגד לפתע להצגת גרסה קודמת של אותו העד ובאותו הענין.

הוא הדין, וביתר שאת, לענין גירסת התובע עצמו כפי שנמסרה לחוקר מטעם הנתבעת.

ראשית – הטענה כי גרסה שמסר תובע אמורה להיות חסויה בפני אותו התובע – קשה להולמה.

שנית, בענין דנן התובע העיד זה מכבר בחקירה ראשית ונגדית. לאור זאת, אין הצדקה נוספת לחיסוי מסמך חקירתו של אותו התובע ביחס לנסיבות אותם האירועים עליהם נחקר ממושכות זה מכבר – בחקירתו הראשית והנגדית.

3.אשר על כן – לא מצאתי שגגה בהחלטת בית המשפט קמא נשוא בקשה זו.

הואיל ולא נתברר אם גרסאות התובע והפקידה – כפי שנמסרו לחוקר ונרשמו על ידו – נערכו במסמכים נפרדים או שכרוכים הם במסמך אחד הכולל חומרי חקירה, תוצרי חקירה או מסקנות חקירה העומדים בחסיונם, – מקובלת עלי לענין זה הצעת ב"כ המשיב (התובע) בתגובתו ולפיה בשלב ראשון "המסמכים יועברו לעיונו של בית המשפט קמא – והוא שיחליט לענין רלבנטיות המסמכים לבירור המחלוקת" (פיסקה אחרונה בעמ' 3 לתגובת המשיב).

בבחינה זו יקבע ביהמ"ש קמא הן את שאלת הרלבנטיות והן את תחום קטעי החומרים המכילים את גרסת התובע והפקידה, בפני חוקר הנתבעת, ואת אלה בלבד – ובעקבות כך יחליט בדבר דרך הצגת המסמכים, נשוא ההחלטה קמא, לעיונו של ב"כ התובע.

4.סוף דבר, בכפוף להבהרות האמורות בסעיף 3 להחלטה זו לעיל – אני דוחה את הבקשה.